ד"ר מרדכי נאור - סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל


הקדמה לספר "הבריחה" – יציאת אירופה 1949-1944, בעריכת רות קריצ'מן ומירי נהרי, 2020


 
                        'הבריחה' - אבן יסוד במאבק לעצמאות
                                         ד"ר מרדכי נאור
המאבק לעצמאות של היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית כלל שורה של מרכיבים, שכל אחד מהם העלה תרומה חשובה, במיוחד בשלוש השנים שבין סיום מלחמת העולם השנייה להקמת המדינה.
'הבריחה', יחד עם מפעל ההעפלה נתפסו תחילה כמפעל הצלה של שרידי השואה באירופה, אך ככל שחלפו החודשים הוברר כי כל אחד מהם מהווה מרכיב חשוב כשלעצמו במאבק לעצמאות. יתר על כן: ההעפלה לא הייתה מתאפשרת אילולא זרמו לנמלי דרום אירופה ומזרחה רבבות ולאחר מכן מאות אלפים של 'בורחים', שמיאנו להישאר באירופה שבה איבדו את משפחותיהם ולא היו מוכנים להגר לשום מדינה, אלא דרשו לעלות רק לארץ ישראל. לחצם של אותם מאות אלפים, ששוכנו באופן זמני במחנות פליטים במרכז אירופה, יחד עם לחצם של המעפילים שחתרו עוד ועוד לחופי ארץ ישראל, הם שהביאו את ועדת החקירה של האו"ם שנשלחה לארץ ישראל ב-1947 (אונסקופ), לקשור את פתרון בעיית ארץ ישראל לפתרון בעיית העקורים היהודים באירופה.
במבצעי 'הבריחה' החלו לוחמי הגיטאות, פרטיזנים ופעילי תנועות הנוער החלוציות שנמלטו בתחילת המלחמה לברית המועצות וחזרו אחריה לארצותיהם. הם ארגנו את הקבוצות הראשונות ולעזרתם בא ארגון ה'הגנה' באמצעות 'המוסד לעלייה ב'' שלו וחיילים ארץ-ישראליים בצבא הבריטי שנמנו עם שורותיו, בעיקר חיילי החי"ל (הבריגדה היהודית). עזרתם של החיילים הייתה גם חומרית (הסעות, מזון, הכשרה לקראת החיים בארץ, דלק לאניות המעפילים ועוד) וגם סמלית. שרידי השואה שראו את החיילים שנשאו תג ובו מגן דוד, לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות ואושר.
וכך, תוך שיתוף פעולה של הפרטיזנים ולוחמי הגטאות עם החיילים הלך ונוצר גשר 'הבריחה' שעליו עברו אלפים ולאחר מכן רבבות ומאות אלפים, כאשר שליחים מטעם 'המוסד לעלייה ב' מנווטים את הספינה הגדולה הזאת שהיה עליה להתגבר על מַשברים ומִשברים לרוב. מכונה אדירה זו נעזרה על ידי יהודים טובים, קצינים ורבנים צבאיים בצבא ארצות הברית ונציגי ארגון הג'וינט האמריקני שסיפקו למפעל הגדול הזה תקציבים והרבה רצון ואחווה יהודית. מעולם, כך נדמה, לא היה למונחים "כל ישראל חברים" ו"כל ישראל ערבים זה לזה" משמעות כה גדולה כמו במהלך שנות 'הבריחה'.
האלפים, ולאחר מכן הרבבות של הלוחמים נגד הנאצים, הפרטיזנים ואנשי הגטאות שהגיעו לארץ ישראל בשנים שלפני מלחמת העצמאות ובמהלכה בדרכי 'הבריחה' וההעפלה, היו ללא ספק גורם 'שובר שוויון". הצטרפותם לכוחות הלוחמים של היישוב היהודי בשעות הקריטיות ביותר של מלחמת העצמאות הם שאִפשרו לצה"ל הצעיר לצעוד מחיל אל חיל. תרומה זו של שרידי השואה ואנשי הגח"ל עדיין לא זכתה להערכה שהם ראויים לה.
אלבום 'הבריחה' מחזיר את הקורא בן זמננו אל הדרמה הגדולה הזו – של חוצי הגבולות הגדולים והקטנים, של הילדים שחולצו ממנזרים, של המארגנים, המפקדים, החיילים, המסייעים והמסתייעים, של דרכי הסתר וה'פטנטים' שהמוח היהודי הכל יכול המציא, כדי להביא את שרידי השואה למולדת. האחווה היהודית התפרשה על פני מדינות וימים, כשכל שבטי ישראל של הימים ההם מטים כתף להצלחתו של מפעל אדירים זה.