אוצרות מהמגירה
מסמך קצר, בן שש שורות בלבד, בו מכירה ארצות הברית בישראל שזה עתה נולדה, 14 במאי 1948. החותם, שהוסיף את המילה א ו ש ר, הוא הנשיא טרומן והתיקונים הם בכתב ידו. תחילה נכתב במסמך שהארה"ב מכירה במדינה יהודית. הנשיא טורמן תיקן: במדינת ישראל.
בן-גוריון, פולה ושניים משלושת ילדיהם - עמוס מימין ורננה משמאל. חסרה הבת הבכורה גאולה. בן-גוריון משקה בצינור גומי את גינת הבית בשדרות קרן קיימת (כיום שדרות בן-גוריון). הזמן: תחילת שנות ה-30.
אני אוהב לאסוף מכתבים ישנים ועוד יותר מתעניין מי כתב אותם ולמי נועדו. בגנזים שלי מצאתי שלושה מכתבים ששלחו שני אנשים נודעים למדי בימי "המדינה שבדרך": בנציון ישראלי מקבוצת כנרת והשומר המיתולוגי אברהם שפירא. הנמען היה בכל המקרים הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ. כדאי לעיין בהם, כי באמצעותם אפשר ללמוד הרבה מה חשבו יהודי הארץ על הנציב ווקופ, שכיהן בתפקיד הנציב יותר מ-6 שנים – משלהי 1931 עד תחילת 1938.
הנה קטע היסטורי מהארכיון הפרטי שלי, לקוח מעיתונו של אליעזר בן-יהודה, "הצבי", מלפני יותר מ-120 שנה.
אכן, היה גם היה, מס על גפרורים. אפשר לקרוא על כך בפירוט תקציב ההכנסות הראשון של המדינה לשנת 1949/50.


